"מה יש לך מאמי? מה קורה איתך?" היא שאלה אותו...
"כלום, אההה, לא קורה לי כלום" הוא עונה, "אבל... תשמע, אתה נראה
לי מצוברח, נו.. מה קורה לך?" היא ממשיכה "לנג'ס".
"הנה יפה שלי! הפעם זכרתי את יום הנישואין שלנו והבאתי לך מתנה!" הוא אומר לה מבסוט מעצמו, "נראה לך??? שואב אבק זו לא מתנה מותק..." היא עונה (בעצבים...)
"הנה יפה שלי! הפעם זכרתי את יום הנישואין שלנו והבאתי לך מתנה!" הוא אומר לה מבסוט מעצמו, "נראה לך??? שואב אבק זו לא מתנה מותק..." היא עונה (בעצבים...)
מוכר לכן? האמת שבשני המצבים אפשר להבין שיש
בעיה, פערים שחייבים לגשר עליהם, כי עקרונית אף אחד מבני הזוג לא הצליח לפענח את
השני עד הסוף (במקרים האלה ועוד רבים...) ושניהם יישארו עם טעם מר בפה, טעם של
אכזבה והרגשה של חוסר סיפוק.
היא - "לא מבינה מה קורה לו, מה כבר עשיתי לו? הוא לא מדבר איתי" והוא - "אין דבר שמספק אותה, כל מה שאני עושה לא טוב לה".
גברים ונשים שונים לגמרי, לא רק פיזית וביולוגית
אלא גם מרגישים וחושבים אחרת, להבין אותם יכול להוות אתגר בייחוד כי המח הגברי
בבסיסו מעוצב ונועד לשלוח פקודות "תיקון" בפני כל
בעיה העומדת בפניהם.
האמת שבמהלך השנים גברים לומדים להסתגל ומשנים את
ההתנהגות שלהם במערכות היחסים, וזאת תודה לניסיון שהם רוכשים עם כל פרטנר ופרטנר,
הם מבינים שכדאי לפעמים רק להנהן בראש, להגיד לנו את מה שאנחנו רוצות לשמוע
ו"להעמיד" פני מקשיב ומבין על כל סיפור כדי לא להכנס לעימותית מיותרים
או כמו שאמרתי קודם, הם ירצו להיות המושיע ו"יתקנו" כל בעיה בשבילך
(מתקלה באוטו ועד להסכים איתך שההיא מהעבודה נחש ושלגמרי צדקת כשצעקת עליה בפני כל
המשרד....)
אז בנות יקרות, כדי למנוע אי הבנות אני אשמח
לחלוק איתכן כמה תובנות שכדאי לדעת על המין החזק (לכאורה..., נניח...) כדי לחסוך
אנרגיה מיותרת, עצבים או תסכולים (איזה דרמטיות...).