יום שישי, 8 במאי 2020

7 דברים שנשים בטוחות לעולם לא יעשו

הכתבה התפרסמה במגזין "הלוחשות לספרים"

נשים בטוחות מאמינות בעצמן, הן יודעות שהן מסוגלות לעבור כל מכשול שיקרה בדרכן ויעמדו בגבורה מול כל צרה, כי הן מזמן הבינו שגם כל כישלון ניתן להפוך להצלחה.

נשים בטוחות ניגשות לכל דבר ועניין בצורה שונה, הן מצליחות לג'נגל בין חייהן המקצועיים לחייהן האישיים, הן מודעות לערך העצמי שלהן ומכירות ביכולתן להתמודד עם כל מצב, וזה כולל כמובן ביטחון עצמי בחדר המיטות, כי ככה זה אצל נשים עצמאיות עם חוסן נפשי ואמונות חזקות (בעיקר בעצמן).

במהלך חיי היכרתי הרבה נשים שחשבו שהקרבה עצמית למען שלום בית כי “ככה הוא אוהב” או “מה אני אעשה?” או "מסכן הוא עובד נוראה קשה אז לא נציק לו..." זה המפתח לחיי זוגיות שקטים ומאושרים והן שכחו מההנאה האישית כדי שהשותפים שלהן יהיו מאושרים יותר, והכל משום שלא הרגישו בטוחות בעצמן לדרוש את מה שרצו, או יותר נכון, את מה שמגיעה להן.

נשים בטוחות המאמינות בעצמן לא יוותרו על כלום, אלא אם כן הן מחליטות אחרת, כי הן קובעות את הכללים.

בעידן של
היום אנו מוקפים במסרים תרבותיים ששוחקים את הביטחון העצמי שלנו, וביטחון עצמי הוא קריטי לחיי מין בריאים. הרבה מדובר על מה אפשר לעשות, מהו פוליטיקלי קורקט, מה אישה יכולה לעשות לשיפור חיי המין שלה ובלה בלה בלה, ואני אומרת לך תאמצי את אלת המין הפנימית שיש בתוכך, תחליטי מה עושה לך טוב ומה לא, מה את מוכנה לעשות בין הסדינים וכמה רחוק את מוכנה להגיע ותזכרי שביטחון עצמי הוא סקסי בטירוף.


הנה 7 דברים שעליהם נשים בטוחות מעולם לא יתפשרו: (7 מיני רבים, אבל זה לפעם אחרת..)

מה שיש זה מה שתקבל
אם לא בא לך להיות חלקה בכל אזורי הגוף כמו ביום היוולדך זו ההחלטה שלך, או לחילופין אם כן בא לך, או להוריד במשקל, להעלות, להגדיל את החזה, לשאוב שומנים, להפוך לאשת ברזל עם שרירים , לעשות פירסינג, לגלח את ראשך, מה שבטוח, רק את מחליטה ואף אחד לא יקבע מה טוב או מה יפה בשבילך, אישה שיודעת מה היא רוצה לא תוותר על הזכות לקבל החלטות על הגוף שלה רק כדי להיות נחשקת או סקסית עבור מישהו אחר.
להתפשר? אולי, לפעמים, אבל רק אם את בוחרת את גבולות הפשרה.

יום ראשון, 3 במאי 2020

למה נשים בוגדות?

"בגיל 48 גיליתי את ההבדל בין לאהוב ולהיות מאוהבת. 

הסיפור שלי פשוט, כך היא אמרה לי, 
תמיד אהבתי את איתי, בעלי,אהבתי אותו אהבה אמיתית כזאת מכל הלב, יותר מזה, חשבתי שאין ולא יהייה יותר טוב ממנו, ידעתי תמיד שזכיתי. 
אבל... כשהכרתי את רן, הרגשתי משהו שאין לי אפשרות להסביר במילים, לא האמנתי שזה קורה לי, זה כאילו החיים שלי היו יפים עד עכשיו אבל בשחור לבן והיום הם מדהימים ומרגשים במיליון צבעים" 

ככה סיפרה לי רויטל על ה"בגידה" שלה, על הקשר החדש שלה שלא התכוונה שיקרה, שלא האמינה שיכול לקרות לה.

בהמשך שאלתי את רויטל את השאלה המתבקשת (לפחות ככה חשבתי), אז למה את לא עוזבת את בעלך? אם טוב לך עם רן, למה את ממשיכה לבגוד באיתי? 
למה זה מגיע לו?, 
למה שלא תיהייה כנה עם עצמך ותבחרי? 
התשובה של רויטל הפתיעה אותי - אני מוקירה אוהבת ומכבדת אותו היא אמרה, בעלי הוא ממש החצי השני שלי, הוא החבר הכי טוב שלי, אני סומכת עליו בעיניים עצומות, אבל היום אני מבינה שתמיד אהבתי אותו אבל לא הייתי מאוהבת בו, לעומת זאת, מה שאני מרגישה כלפי רן זה משהו אחר, זה רגש חייתי שאני לא יכולה לעצור, אני זקוקה לו, אני נמשכת אליו ברמות שלא ידעתי שיש בי וכשאני איתו אני מרגישה כמו גיבורה של ספר רומנטי או ספר ארוטי, והאמת שאני ממש לא רוצה לסיים את ההרגשה הזאת, אני מרגישה חיה, מלאת חיוניות, סקסית ובוערת כל הזמן.


מצד שני אני לא רואה את החיים שלי בלי בעלי ואם את שואלת אותי, אני לא מרגישה שאני בוגדת בו, שום דבר לא השתנה בינינו, הכל נשאר אותו דבר, נהפוך הוא, אני יותר לוהטת, נעימה, קשובה ובכלל הכל מעולה בינינו.


יכול להיות שזה נשמע מופרך, אבל אני מרגישה שאני מתחלקת בצורה שווה בין הגבר שאני מוקירה לגבר שאני משתוקקת.

בכנות, אגיד לכם שהתשובה שלה השאירה אותי עם הרבה שאלות, אני ממשיכה לחשוב שיש כאן קצת יותר ממה שנראה לעין, לא ייתכן שכדי להרגיש שלמות נצטרך לחלק את "אהבתינו" בין כמה אנשים, האם לשים את כל הביצים בסל אחד (תרתי משמע) זה פאסה?