פוליאמור, סווינגרס ויחסים פתוחים – על מה מדובר בכלל?

במשך מאות שנים לימדו אותנו שאנו חייבים לבחור בן זוג, אדם אחד שילווה אותנו לאורך כל הדרך, אדם שאיתו נחלוק את חיינו וניחיה שמחים ומאושרים עד עצם היום הזה...  
על כן כששומעים על יחסים פתוחים, סווינגרס (החלפת זוגות) או פוליאמור (זוגיות עם יותר מאדם אחד)  רוב האנשים ירימו גבה, יצקצקו או יגידו "פויה!" כי כאשר אנחנו לא מבינים משהו, יותר קל לנו לגנות אותו, להגיד שזה רע או מגעיל ולתקוף כל סוג חיים שלא תואמת את אמות המידה שלנו.
ואולי דווקא בגלל הסטיגמות והדמוניזציה שעושים בהקשר הזה, אנשים יודעים מעט מאוד (ואפילו כלום...) על סוגים שונים ואלטרנטיבים בזוגיות.

בתרבות המערבית לגבי יחסים זוגיים שולטת בצורה ברורה המונוגמיה, למעשה אנשים רבים חושבים כי מונוגמיה קיימת מאז ומתמיד ושזו הדרך ההגיונית היחידה לחיות בזוגיות.
על פי הגדרה, מונוגמיה אומרת שאנחנו חולקים את אהבתנו עם אדם אחד בלבד, מערכת יחסים בלעדית הן רגשית ומינית כאחד.

האמת שמונוגמיה היתה קיימת תמיד ובמהלך כל ההיסטוריה בכפיפה אחת עם מבנים זוגיים אחרים, כגון פוליגמיה, שבו גבר יכול היה להיות עם מספר שותפות או נשים.

אבל... זמנים משתנים ובעידן המידע הזמין כשמורינו ורבינו "גוגל" בא לעזרינו הכל משתנה ומתהפך בקצב מסחרר, וכשזמין וקל כל כך ליצור קשרים בלי להרים את תחתינו מהכיסא וכשיש אפשרות למצוא לעצמינו התאמות כל כך קלות  עם רעיונות, טעמים, הבנות והשקפות דומות לשלנו במרחב הקיברנטי, אז מה הפלא שיותר ויותר אנשים מחפשים את דומיהם במרחב הוירטואלי?
מספיק פורום, אתר או קבוצה כלשהי ברשת ו... אופ מצאנו לנו זוג נוסף, בחורה זורמת או כל דבר אחר שנרצה כדי לגוון בחיי הזוגיות.

המחאה שלי לחג האהבה

זהו! נמאס לי לשמוע על תוכניות לחג האהבה או ליום הנישואין או ליום ההולדת, אני מוחה כנגד הרעיון שרק ביום מסוים מתכננים כל מיני דברים ומשקיעים והשנה לא תיהייה שונה מקודמתה, כי ברגע שמגיע  ט"ו באב או ולנטיינס דיי כולם נכנסים לקדחת מטורפת של מי יותר יצירתי ועומדים מול דילמה קשה:
איך להפתיע את בן או בת הזוג שלנו השנה? מה לא עשינו כבר? איזה תכניות רומנטיות ניתן לתכנן? מה הוא או היא היו רוצים לחוות? מה נקנה? בושם, ספר רומנטי, נצא לארוחת ערב לאור נרות? נקנה הלבשה תחתונה?ניסע לחו"ל? כרטיס לירח? ניטע עץ בחורשה?
ובסוף ולאחר כל ההתלבטויות והמחשבות מגיעים למסקנה שלא משנה מה נתכנן, בסוף נבחר לעשות את אותו הדבר כמדי שנה,  כי למה לשנות את מה שתמיד עבד?.