סיפורים מחדר שליטה – שיחה פתוחה עם דומינה (שולטת)

יש אנשים שחושבים שזוגות שעוסקים ב-BDSM (קשירות, משמעת, שולט/נשלט, סאדו, מאזו) "מרביצים" או מענים אחד את השני כל היום והדבר הזה מצחיק אותי ומקומם גם יחד כי הדבר רחוק מהאמת שנות אור .

 אני מקבלת ויברציות כל פעם שאני שומעת שכל מי שעוסק בזה הוא סוטה והרבה בטוחים שכולנו אנשים שנראים פרובוקטיביים עם לבוש פטישיסטי, איפור מוגזם או לכי תדעי כמה שטויות נוספות יש לצרי מח האלה בראש!, ככה אמרה לי מיסיס בי (ככה ביקשה ממני להציג אותה) כשהיא יושבת מולי בג'ינס, חולצת טריקו לבנה, נעלי אצבע עם קוקו ובלי טיפת איפור והאמת היא שיותר הזכירה תלמידת תיכון מאשר אישה בת 41 שעוסקת בשליטה כמקצוע (מלכה/דומינה/דומינטריקס) ונשואה לאהוב ליבה.

לפני שנתחיל לצלול לתוך הנושא נבהיר כמה נקודות לגבי משחקי שליטה.
למשחקים האלה יש מקום וזמנים מוסכמים ואם נניח שהסקס הוא האקט הפיזי של אהבה, BDSM הוא החלק הפסיכולוגי שלו ובואו נהייה מציאותיים, אי אפשר להסתובב בעולם כשאנו סוטרים לאהובינו על ימין ועל שמאל כמו שלא נקשור אף אחד בלי שלפני כן  נדבר ונלבן גבולות ונגיע להבנות, ברור שחייבת להיות במערכת ביניכם אמון מלא ושיח פתוח בו תקבעו מתי והיכן להתחיל את "המשחק".

כשאנו מדברים על שעבוד, משמעת, דומיננטיות, כניעה, סאדיזם ומאזוכיזם והכוונה על כל מונח בנפרד או כל המונחים יחד ייתכן שבראשינו אנחנו מתארים מישהו עם נפש קצת מופרעת ואולי יש גם כאלה.. אך מצד שני דווקא יכול להיות ביטוי או מילים המתארות משחקי חדר שינה (או כל מקום אחר) שעליהם בני הזוג הסכימו לפני כן כשקבעו ביניהם כללים ברורים, גבולות ומילות ביטחון, כדי ליהנות מחיים אינטימיים מלאי תשוקה ונותנים דרור לכל הרצונות והפנטזיות הכי כמוסות שלהם.
ואגב, דווקא כדי לבנות מערכת בי די אס אמית חייבים להיות עם נפש בריאה, נשמע לכם סתירה?

אתם יודעים מה? זו בהחלט סתירה במידה מסוימת,  שכן הקשר בין מין ל-BDSM  הוא מורכב, במיוחד אם אתם "מתחילים". אבל יש מושג אחד שהופך את האפשרות לקיים מערכת יחסים מיניים בריאה בתור זוג העוסק במשחקי שליטה (כדרך חיים) והמונח הזה הוא אמון.

למה נשים מתאהבות ב"ילד הרע"

אני לא מבינה למה אני תמיד מושכת אלי את כל הגברים הרעים האלה, אני יותר גרועה מהקלישאה הזו של משיכת דבורים לדבש, אני לא מצליחה להבין למה כל הדוש-באגס האלה נדבקים אלי!.
ככה דגנית קיטרה וקיטרה על זה שאין לה מזל עם גברים, שהבעל שלה היה כל כך סקסי ומסתורי כשהיא הכירה אותו אבל מהר מאוד אחרי החתונה היא הבינה שהוא ממש לא בשבילה, שהוא באמת "bad boy" כל מה שהיא חשבה בהתחלה אבל קיוותה שאחרי החתונה זה יעבור לו, לא באמת קרה ומאז הגירושין  היא מקפצת בין מערכת למערכת בלי הצלחה ממש כי "כל מה שהיא משיגה זה סתם אותם ילדים רעים ואין ממש גברים טובים בחוץ".

לאחר שהקשבתי לה במשך שעה בערך, הסתכלתי עליה בעיניים ואמרתי לה: יקירתי, צר לי לומר לך שכל מה שתמצאי "שם בחוץ" כמו שאת אומרת זה תמיד יהיה אותם ילדים רעים כי זה לא שהם נדבקים אליך אלא את נמשכת אליהם.
לרגע חשבתי שהיא תתחיל לצרוח עלי (או תביא לי איזה בומבה) אבל היא נעצרה עם פה חצי פעור, ראיתי ממש את גלגלי השיניים במח שלה מסתובבים ומחפשים תשובה ואז הסתכלה עלי שוב ואמרה ,
יוווו את צודקת! איך יכול להיות שאני תמיד נופלת על אותם טיפוסים?

סייברסקס, האם זו בגידה?

כשנכנסה לחדר העבודה להפתיע אותו עם קפה, היא נעמדה דום ולא האמינה למראה עיניה.

היא תפסה אותו מדבר עם מישהי דרך הרשת ושמעה אותו אומר לה כל מיני דברים בטון ההוא, זה ששמור רק לה, כשהוא משחק עם עצמו מול המצלמה.
"אתה בוגד בי" הטיחה בו בקול חנוק ספק כואב, ספק נפגע, הוא הסתובב אליה קצת המום אבל מיד התאושש וענה לה, "על מה את מדברת? מה אני עושה כבר, זה סתם, צחוקים, שטויות, הרי את מכירה אותי מאמי, אני אוהב אותך, אין לזה חשיבות הרי לא נגעתי בה בכלל."
האמנם? האם סייבר סקס יכול להיחשב בגידה?
גם לאחר שחקרתי ושאלתי ובדקתי הגעתי למסקנה שהסוגיה שנויה מאוד במחלוקת, ושהיא נידונה ארוכות בכל פלטפורמה אפשרית.

גם בין גברים ונשים התשובות חלוקות מאוד לגבי הנושא, ולא,זה לאתלוי את מי שואלים כי התשובות הפתיעו אותי בלי קשר למגדר, ואני טוענת שאם המצב מעורר תגובות שנויות כל כך אז ייתכן שאין תשובה אחת בלבד נכונה והמצב הרבה יותר מסובך ממה שנדמה לנו ובעולם הקיברנטי של היום שווה לתת לזה את הדעת.
 
לכל מערכת יחסים יש אמות מידה, גבולות, הבנות ואמון הדדי שבמרוצת הזמן הם חלק מהעקרונות שנותנים צורה לזוגיות, יש מסגרת הסכמות , מה מותר ואסור ומה עשוי "להיות סחיר" והכוונה בניהול משא ומתן מעמיק, כי הנחת היסוד במערכת יחסים הינה שמה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך או במקרה הזה על בן/בת זוגך כי למה שנרצה להשאיר עקבות של כאב לב למי שאנו אמורים להוקיר ולאהוב?

מטריפות או טורפות? על נשים מבוגרות וגברים צעירים

יש אגדה אורבנית ש"לאהבה אין גיל" ואני טוענת שהאגדה הזאת אינה לגמרי נכונה.
ואל תתחילו עכשיו לצעוק, או להתקומם ותנו לי להמשיך להסביר למה אני חושבת כך, לאחר מכן תכעסו או תסכימו איתי אבל...רגע תנו לי להמשיך, סבלנות...

לדעתי בחברה בעידן הפוסטמודרני יש מוסר כפול לגבי אהבה וזוגיות עם פערי גיל, כי אם ניקח לדוגמא גברים מבוגרים שיוצאים עם נשים צעירות אנחנו ניתקל פה ושם עם איזה הרמת גבה מרומזת בלבד, כי אנשים יחשבו שכנראה יש לו כסף או כל שטות אחרת העולה במוחות מעוותים שלא יכולים לחשוב שאולי (לא בטוח) ניצת שם איזה ניצוץ של אהבה אמיתית וייתכן שהחיבור הזה בא למלא איזה מקום או חלל בלב שהיה בו צורך, וגם עם כל הסקפטיות והשיפוטיות עוד ישמעו דברי קבלה לגבי הקשר ואפילו ישמעו קולות הידד ועידוד על הגבר בנוסח "וואלה, שיחק אותה, כל הכבוד לו", אבל (והנה האבל הגדול) כשמדברים על נשים מבוגרות וגברים צעירים... שלא נדע מצרות, רחמנא לצלן, איך הן מסוגלות? איך הן לא מתביישות?
ואני שואלת, באמת? לא נראה לכם שיש כאן מוסר כפול? אין פה שיפוטיות עם סטנדרטים לא שוויוניים? ועוד יותר גרוע כדי להכות על חטא, קוראים להן קוגריות או פנטרות כי הן "צדות" גברים צעירים, יש אמרה נוראית יותר מזאת? עוד אומרים עליהן שהן "מנצלות" בחורים צעירים ועוד פניני חוכמה כמו פאתטיות או נאחזות בנעורים או אחד מדברי ההבל הגדולים ביותר ששמעתי: שיחפשו מישהו בגיל שלהן! האמנם? כי אם נחזור למה שכתבתי בהתחלה, ע"פ האגדה, "לאהבה אין גיל" לא?.