שלושה במיטה אחת

שלוש הוא מספר קסום, בייחוד אם נהנים ממנו מההתחלה ואם אני כנה איתך, עכשיו ממש קשה לי לוותר. עם אילן בעלי זה כבר עניין שבשגרה, פעם פעמיים בחודש אנחנו מצרפים צלע שלישית, פעם גבר פעם אישה ומעבירים לילה מטורף של שכרון חושים והנאה, הוא דואג להביא את הגברים ואני אחראית על הנשים....
ככה סיפרה לי דלית כשישבנו על כוס קפה בבר השכונתי.
הנושא כל כך סיקרן אותי שביקשתי ממנה שתספר לי איך זה התחיל, כי, או קיי הבנתי שהיום אצלם זה הפך להרגל אבל איך חשבתם על זה? מי יזם? של מי היה הרעיון? היא שיתפה איתי את כל חווית ההתחלה, אמרה לי שדיברו על זה הרבה לפני כן, סיפרו אחד לשני את כל הפנטזיות הכי כמוסות ומה היו רוצים לעשות עם עוד פרטנר, הם דיברו הרבה אך לא ממש האמינה שאי פעם זה יקרה עד שאייל נפרד מחברה שלו.
מי זה אייל שאלתי מסוקרנת? הוא חבר טוב של בעלי ענתה דלית, זה קרה לפני 10 שנים בערך, הוא בא אלינו הביתה שבור כי נפרד מחברה שלו, ישבנו שלושתנו דיברנו וניחמנו אותו שעות כשפתאום היה לי דחף לחבק אותו, רציתי למחוק את העצב שלו במגע אוהב, הוא המשיך לספר לנו כמה קשה לו ואני מחבקת ומלטפת אותו כדי לנחם, נתתי לאייל נשיקה בלחי ופתאום הוא החזיר לי נשיקה, והנה שם בסלון הבית כשאילן בעלי יושב בספה השנייה  ומביט בנו כל המצב נראה לי טבעי לחלוטין, סימנתי לבעלי עם היד להתקרב וכך שלושתנו הבנו שהצער והכאב שאייל חש יישארו כזיכרון רחוק.
ושתדעי לך, מה שקרה אחרי זה ובשבועות שלאחר מכן יכולים למלא ספר שלם.
מההה??? לא תספרי לי? דלית חייכה אלי ואמרה לי, בשביל מה לקלקל לך עם תיאורים? תפנטזי מה שבא לך, הרי גם אצלי הכל התחיל מפנטזיה...

אבל, לא כל האנשים כמו דלית ואילן כי האמת, מדיבורם למעשים הרבה פעמים יש דרך ארוכה ובלתי מושגת, דרך שלפעמים היא מלאת  בושה, חוסר החלטיות ועצבים בייחוד לכל מה שקשור לצירוף צלע שלישית למשוואה . זה יכול להעלות הרבה סימני שאלה ותהיות. אצלן - מה נראה לך?  אני לא מאלה!  מי אתה חושב שאני?
אצלם - אין מצב!  אף אחד לא ייגע בשערה משערות אשתי!  

שלישייה היא פנטזיה של גברים ונשים, ללא תלות באוריינטציה המינית שלהם.

 ואם אתם לא מאמינים לי, אפילו בדקתי וקיום יחסי מין עם יותר מאדם אחד היא הפנטזיה המינית העיקרית והרצויה ביותר ע”פ סקר עולמי שבוצע  מטעם חברת Durex.   *** הדו”ח השנתי) ב- 2012 ומגלה
ש 21% מהנשאלים דיווחו שזו הפנטזיה המינית המועדפת עליהם שירצו לחוות(.
 
אז אם אתם מאלה שמעוניינים במימוש הפנטזיה כדאי שתיקחו בחשבון כמה נקודות לפני ביצוע:

כמו הצופים, “היה מוכן”
ואני לא מתכוונת ליציאה לחיק הטבע ולהצית מדורה מפוארת מ-2 זרדים. אני אומרת לכם דברו, דברו ודברו שוב, כשהכוונה היא “לדבר ולא לשכנע” וכמובן שלא להיכנס למצב של התקהלות במיטה לאחר לילה של הוללות כי אם לא תזכרו יום למחרת את החוויה או תצטערו  עליה , בשביל מה  להתחיל?

לו שלגיה הייתה פמיניסטית...

היה היתה פעם נערה (ממש ממש פעם...) שאהבה סיפורי אגדות ומעשייה והתענגה על הסוף הטוב

והמאושר

של הנסיכה שסבלה כל כך אך הייתה כה נאה וידעה את מקומה וגם לשתוק ולקבל את מר גורלה אבל הסוף טוב והכל טוב כי הנסיך הואיל בטובו להבין שהיא כל כך יפה ושהוא צריך אותה כפרס.
כן, כן, אותה נערה גדלה וגידלה בנים והיום יש לה אחיינית שכמוה אוהבת את הנסיכות האלה אהבה עיוורת, המהמה... אותה עלמה שאינה עוד נערה כבר לא ממש מזדהה עם הנסיכה, נהפוך הוא, הנסיכה מעוררת בה חלחלה!
ולמה זה קרה לה אתם שואלים?
כי הגברת הבינה שבעידן של היום להמשיך למלא בג'וקים את ראשי הילדות והנערות ולהרעיל אותם בהבנה שרק גבר יכול להציל אותה או כל שטות אחרת שמנסים להעביר בסיפורי האגדה הוא כל כך אבל... כל כך מוטעה שזה גורם לה ממש לכאב.

וכך קרא שהעלמה הסרקסטית הקדישה מזמנה לקרוא כמה וכמה מסיפורי הבדיה ולצפות בסרטי הנסיכות כי מה לעשות? ספרות כבר אינה האמנות היחידה בו ניתן להעביר לילדות עד כמה הן לא מספיק טובות והיו חייבים לעשות את זה על מרקעי ענק להמחשה יתרה...
וכך התעמקה העלמה כשהיא חורקת שיניים כמעט על כל פריים או דף  והבינה שהסיפורים הללו הם חלק מהדמיון הקולקטיבי של כל הבנות האלה בלי קשר לדת, גזע או מעמד חברתי שרוצות להיות נסיכות בכל מחיר מבלי לקחת בחשבון כי אנו חיים בתקופה אחרת.
כן כן,  היום יש לנשים קול, מעמד והבנה לא כמו לפני 300  שנה על אף ש"הפלא בפלא", עד היום ממשיכים לקרוא את אותם סיפורים ולראות את אותם סרטי אגדה, למרות שאני חייבת להודות כי בסרטי דיסני האחרונים כמו "פרוזן", "אמיצה" ו"מלפיסינט"  התחילו להראות טיפוס אחר של אישה, יותר אמיתית ועצמאית יותר גיבורה מאשר נסיכה, אם זאת לדעתי הנזק כבר נגרם ליתר דיוק משנת 1937 כש"שלגיה" יצא לאקרנים.

לכן החלטתי למצוא סוף אלטרנטיבי ולהשתעשע ברעיון של "לו נסיכות דיסני היו פמיניסטיות..." וכמכשפה טובה (כן, כן היום אני מעדיפה להימנות בצד הזה של המתרס מאשר עלמה במצוקה השווה לנסיכה) ולרקוח שיקוי שיהפוך את כל הנסיכות מסיפורי האגדות לנשים עצמאיות שאומרות כל מה שמרגישות בלי מורא וללא פחד!
והאמת שלא רק עשיתי את זה בשביל הכיף וכדי לדמיין איך יתנהגו הנסיכות היום, גם רציתי להראות שלצערי הסיפורים האלה עזרו לחזק בנו התנהגויות מסוימות שהאמנו שהן נכונות במשך עשרות שנים אך האמת שהם ממש אבל ממש לא חייבות להיות.

האהבה מתה

או במילים אחרות... המציאות הקשה של היחסים המודרניים

סתם אמרתי.... באמת... נשבעת לכם שהאהבה לא מתה , היא פשוט התפתחה באופן בלתי צפוי, הפסיקה להיות מחזה מלא משפטים ואמרות כבדות של שייקספיר ונעשתה קלה ברמת טקסטינג גדוש באמוג'ים ובאיות שגוי.

נראה לי שלאהבה נמאס להיות ממותגת כייחודית ונצחית, הרי היום אפשר להתאהב כמה פעמים במהלך חיינו , מדברים על סגנונות אהבה אלטרנטיביים ואפילו (ואני מדברת מניסיון) האהבה לאו דווקא נמשכת לנצח נצחים או.. "עד עצם היום הזה....".

מערכות יחסים הן לא מה שהיה פעם, כל העסק הזה של חברות של 5 או 10 שנים ונחכה עד שזה יהיה לנו נכון ונתבסס ונסתדר... ואז, הציפיה להצעת הנישואין המיוחלת...תכל'ס  זה די מיושן ונחשב מייגע לתקופה הפוסט מודרנית ולכן עכשיו יש פחות נישואים, יותר גירושין, יותר רווקים, יותר מוסדות חופשיים והרבה מדי חברים עם זכויות או יזיזים.

היום אני רואה יותר אנשים שמחפשים אחרי העבודה האידיאלית, הגשמה עצמית, מקום טוב לגור בו, טיולים והנאות ובכלל סדר עדיפויות אחר מאשר החיפוש אחרי "האחד/אחת" והכי מטורף שנראה להם שהחיפוש אחרי "החיים" נראה להם הרבה פחות קשה ומסוכן מאשר מציאת "האהבה האידיאלית".

כפי הנראה, היום למצוא שותף יציב היא משימה מורכבת ויש רבים שחוששים להביע את רגשותיהם האמיתיים ואינם מוכנים "לצאת לשוק הבשר הזה" כמו שכבר שמעתי.
אהההה, וישנם גם את אלה שסבורים כי אין זה נבון להתאהב או להיפתח "כי כולם רמאים ורוצים רק את זה..." ואל תיתנו לי להתחיל לדבר על כאלה שמשחקים אותה קשים להשגה וחושבים שאם לא יענו להודעות ששולחים להם זה מראה שהם נורא עסוקים בכדי להתעסק בקטנות.

אבל בואו נודה על האמת , בעידן בו כל המערכות מנוהלות במדיה כשהיחסים והפורקן הינם וירטואלים לרוב , איך אנשים לא יהפכו לציניים, סקפטיים וחסרי יכולות בסיסיות לשיחת חולין בלי להזכיר את המילה סקס בפסקה השנייה של השיחה?

כן, האהבה הפכה להיות הרפתקאת אקסטרים כמעט כי מצד אחד כמו שאמרתי לא כל כך קל להיפתח אבל מצד שני יש כל כך הרבה היצע, כל כך הרבה דלתות פתוחות, כל כך הרבה יופי מסביב שאייך לעזאזל אפשר להיתקע עם בן אדם אחד לכל החיים ולהפסיד את האפשרות לטעום מטעמים נוספים? החיים קצרים, בואו נספיק, לא? כי כמו ששמעתי פעם עדיף שיהיה לי דרכון מלא חתימות מאשר לב מלא בצלקות (באמת???)

כל פעם ספקטרום היחסים מתרחב יותר ויותר, כמו ים רחב אופקים אבל עם סנטימטר של עמוק. היום כל כך נפוץ לשמוע "אני רוצה להיות איתך אבל בלי מחויבות", או ניפגש בסופ"ש הזה אבל בואי לא נתכנן לגבי שבוע הבא כי מי יודע?" או, וזה המועדף עלי, אני אוהב אותך אבל אני גם אוהב את השכנה ואני רוצה לצאת עם שתיכן הרי לא הבטחנו בלעדיות לא?" . ומכאן נובע שחלק גדול כבר לא רוצה שום דבר רציני, כי כל הרציני הפך למשעמם, כרוך במאמץ של שמירה וטיפוח ואין לי כח כי אולי בסופו של דבר זה לא יוביל לשום מקום או לא יהיה שווה את המאמץ אז עדיף לא להסתכן, אהבה הפכה להיות מעמסה כבדה עבור עולם שהפך לקל משקל. .

למה לחפש השקעה כשאפשר למצוא רק הנאה, מועדונים בכל פינה, בתים פתוחים, בוטי קולס וסקס זמין, למה לא לברוח מחיי שגרה של מערכות חונקות או להתחמק מדרמות או שיחות רציניות כשהיא מחליטה לדבר על יחסינו לאן או הוא מפחד שהיא תעזוב אותו כי הוא לא מספיק טוב או מוצלח? או כי אחד רוצה יותר ממה שהשני יכול לתת?

חכו שנייה אני כבר מגיעה לפואנטה....
האמת, אין לי שום מטרה לשפוט סוג כזה של קשרים, כי במשך זמן רב חוויתי אותם והייתי מאושרת בתור מבריחת נשיקות וליטופים כי אם את יודעת לתמרן , מנהלת היטב את המערכות ויש לך בגרות מספקת, הקשרים האלה.... תענוג

אבל והנה האבל הגדול, מערכות אלה מפסיקות להיות מבדרות או נעימות כשמישהו, לא משנה איזה צד, מתחיל לסבול מהיעדר הבהרה או הבנה בהסכם המשותף או כי הם לא מבינים את הדינמיקה היטב, או כאשר פרשיות אלה משמשות תירוץ אישי להתחמק מכל ה"אישוס" הפנימיים האלה שעוד לא פתרנו ואנחנו מסווים אותם בשכנוע כולל של "אנחנו יצורים חופשים וזקוקים לספייס" כשההפך הוא הנכון,  כי אנחנו יכולים להתחמק מרגשות כלפי חוץ אבל איך נברח מעצמנו? 

כמו שזוגות מסוימים לא צריכים להתחתן מתוך כורח הנסיבות או כי השעון מתקתק גם כל מיני רווקים לא צריכים לנטור טינה על כאבי העבר שלהם, ומי שרוצה מערכת יחסים פתוחה צריכים להיות ברורים ככל האפשר עם האדם האחר ובמיוחד עם עצמם, כי בסופו של יום אני מוצאת סביבי הרבה מאוד אנשים שרוצים להיות במערכות יציבות, שמשכנעים את עצמם ואת הסביבה ואומרים "אין עם מי" ואנשים שמקפיאים את הרגשות ובוחרים סטוצים מחשש לפשרה או מתוך נקמה או לכו תדעו...,אולי כי רוצים "מרחב" או רק ליהנות, או כי העולם של היום הפך אותם למומחים בשימוש באפליקציות כדי לקבוע דייטים או כי הם פוחדים פחד מוות להגיד למישהו "אני אוהב/ת וזקוק/ה לך".

אולי הגיע הזמן לצאת מהכורסא אל העולם ולא לפחד להיפגע, כי אתם יודעים מה?
השאלה הסופית שלי היא לא כמה היחסים הפכו להיות פתוחים אלא כמה אנשים סגרו את ליבם

או בקיצור, תאהבו תתנסו, תפגעו כי לכו תדעו אולי תמצאו את מה שחיפשתם.

רשימת המשאלות הלוהטות שלי

כמה פעמים ישבת להכין את רשימת המשאלות שלך? תיהייה כנה, נכון שהתחלת את הרשימה לשנה החדשה? אבל לא ממש עשית משהו ואז אמרת לעצמך, טוב נו..., לא נורא נכין רשימת משאלות ליום ההולדת ,אבל החודשים עברו הבנת שמה שרשום כבר לא יקרה והחלטת, זהו אני מכינה רשימה לאחר החגים (באמת?????).
אהההה...וכמה פעמים רשמת שם את אותם נושאים? תני לי לנחש... להוריד 5 קילו (או 10, או 20, או 3, המספר לא משחק כאן תפקיד בכלל), לעשות יותר ספורט, להפסיק לעשן, לבקר יותר את ההורים, לנסוע ל..., טוב ... את אותם משאלות ליבך שוב ושוב, שנה אחרי שנה אותו הסיפור ואני אפילו מוכנה להתערב שיש כמה בנות נועזות ביניכן שכתבו שרוצות חיי מין פעילים יותר או להגיד לחצי השני כן לעיתים קרובות יותר.

אבל כמה מכן החלטתן לרשום : לנסות כל חודש משהו חדש באמנות הסדינים בלי פחד, בלי בושה בלי .. אני??? מה פתאום!!?
וכמה מכן שכבר טרחתן ורשמתן אכן יישמתן? אז בואי תקבלי כמה רעיונות לרשימה קצת יותר שובבה מהנה ומעניינת מכל רשימה אחרת, מה דעתך שנצלול למים עמוקים ונחפש שינוי?