פוליאמור, סווינגרס ויחסים פתוחים – על מה מדובר בכלל?

במשך מאות שנים לימדו אותנו שאנו חייבים לבחור בן זוג, אדם אחד שילווה אותנו לאורך כל הדרך, אדם שאיתו נחלוק את חיינו וניחיה שמחים ומאושרים עד עצם היום הזה...  
על כן כששומעים על יחסים פתוחים, סווינגרס (החלפת זוגות) או פוליאמור (זוגיות עם יותר מאדם אחד)  רוב האנשים ירימו גבה, יצקצקו או יגידו "פויה!" כי כאשר אנחנו לא מבינים משהו, יותר קל לנו לגנות אותו, להגיד שזה רע או מגעיל ולתקוף כל סוג חיים שלא תואמת את אמות המידה שלנו.
ואולי דווקא בגלל הסטיגמות והדמוניזציה שעושים בהקשר הזה, אנשים יודעים מעט מאוד (ואפילו כלום...) על סוגים שונים ואלטרנטיבים בזוגיות.

בתרבות המערבית לגבי יחסים זוגיים שולטת בצורה ברורה המונוגמיה, למעשה אנשים רבים חושבים כי מונוגמיה קיימת מאז ומתמיד ושזו הדרך ההגיונית היחידה לחיות בזוגיות.
על פי הגדרה, מונוגמיה אומרת שאנחנו חולקים את אהבתנו עם אדם אחד בלבד, מערכת יחסים בלעדית הן רגשית ומינית כאחד.

האמת שמונוגמיה היתה קיימת תמיד ובמהלך כל ההיסטוריה בכפיפה אחת עם מבנים זוגיים אחרים, כגון פוליגמיה, שבו גבר יכול היה להיות עם מספר שותפות או נשים.

אבל... זמנים משתנים ובעידן המידע הזמין כשמורינו ורבינו "גוגל" בא לעזרינו הכל משתנה ומתהפך בקצב מסחרר, וכשזמין וקל כל כך ליצור קשרים בלי להרים את תחתינו מהכיסא וכשיש אפשרות למצוא לעצמינו התאמות כל כך קלות  עם רעיונות, טעמים, הבנות והשקפות דומות לשלנו במרחב הקיברנטי, אז מה הפלא שיותר ויותר אנשים מחפשים את דומיהם במרחב הוירטואלי?
מספיק פורום, אתר או קבוצה כלשהי ברשת ו... אופ מצאנו לנו זוג נוסף, בחורה זורמת או כל דבר אחר שנרצה כדי לגוון בחיי הזוגיות.

המחאה שלי לחג האהבה

זהו! נמאס לי לשמוע על תוכניות לחג האהבה או ליום הנישואין או ליום ההולדת, אני מוחה כנגד הרעיון שרק ביום מסוים מתכננים כל מיני דברים ומשקיעים והשנה לא תיהייה שונה מקודמתה, כי ברגע שמגיע  ט"ו באב או ולנטיינס דיי כולם נכנסים לקדחת מטורפת של מי יותר יצירתי ועומדים מול דילמה קשה:
איך להפתיע את בן או בת הזוג שלנו השנה? מה לא עשינו כבר? איזה תכניות רומנטיות ניתן לתכנן? מה הוא או היא היו רוצים לחוות? מה נקנה? בושם, ספר רומנטי, נצא לארוחת ערב לאור נרות? נקנה הלבשה תחתונה?ניסע לחו"ל? כרטיס לירח? ניטע עץ בחורשה?
ובסוף ולאחר כל ההתלבטויות והמחשבות מגיעים למסקנה שלא משנה מה נתכנן, בסוף נבחר לעשות את אותו הדבר כמדי שנה,  כי למה לשנות את מה שתמיד עבד?.

שלושה במיטה אחת

שלוש הוא מספר קסום, בייחוד אם נהנים ממנו מההתחלה ואם אני כנה איתך, עכשיו ממש קשה לי לוותר. עם אילן בעלי זה כבר עניין שבשגרה, פעם פעמיים בחודש אנחנו מצרפים צלע שלישית, פעם גבר פעם אישה ומעבירים לילה מטורף של שכרון חושים והנאה, הוא דואג להביא את הגברים ואני אחראית על הנשים....
ככה סיפרה לי דלית כשישבנו על כוס קפה בבר השכונתי.
הנושא כל כך סיקרן אותי שביקשתי ממנה שתספר לי איך זה התחיל, כי, או קיי הבנתי שהיום אצלם זה הפך להרגל אבל איך חשבתם על זה? מי יזם? של מי היה הרעיון? היא שיתפה איתי את כל חווית ההתחלה, אמרה לי שדיברו על זה הרבה לפני כן, סיפרו אחד לשני את כל הפנטזיות הכי כמוסות ומה היו רוצים לעשות עם עוד פרטנר, הם דיברו הרבה אך לא ממש האמינה שאי פעם זה יקרה עד שאייל נפרד מחברה שלו.
מי זה אייל שאלתי מסוקרנת? הוא חבר טוב של בעלי ענתה דלית, זה קרה לפני 10 שנים בערך, הוא בא אלינו הביתה שבור כי נפרד מחברה שלו, ישבנו שלושתנו דיברנו וניחמנו אותו שעות כשפתאום היה לי דחף לחבק אותו, רציתי למחוק את העצב שלו במגע אוהב, הוא המשיך לספר לנו כמה קשה לו ואני מחבקת ומלטפת אותו כדי לנחם, נתתי לאייל נשיקה בלחי ופתאום הוא החזיר לי נשיקה, והנה שם בסלון הבית כשאילן בעלי יושב בספה השנייה  ומביט בנו כל המצב נראה לי טבעי לחלוטין, סימנתי לבעלי עם היד להתקרב וכך שלושתנו הבנו שהצער והכאב שאייל חש יישארו כזיכרון רחוק.
ושתדעי לך, מה שקרה אחרי זה ובשבועות שלאחר מכן יכולים למלא ספר שלם.
מההה??? לא תספרי לי? דלית חייכה אלי ואמרה לי, בשביל מה לקלקל לך עם תיאורים? תפנטזי מה שבא לך, הרי גם אצלי הכל התחיל מפנטזיה...

אבל, לא כל האנשים כמו דלית ואילן כי האמת, מדיבורם למעשים הרבה פעמים יש דרך ארוכה ובלתי מושגת, דרך שלפעמים היא מלאת  בושה, חוסר החלטיות ועצבים בייחוד לכל מה שקשור לצירוף צלע שלישית למשוואה . זה יכול להעלות הרבה סימני שאלה ותהיות. אצלן - מה נראה לך?  אני לא מאלה!  מי אתה חושב שאני?
אצלם - אין מצב!  אף אחד לא ייגע בשערה משערות אשתי!  

שלישייה היא פנטזיה של גברים ונשים, ללא תלות באוריינטציה המינית שלהם.

 ואם אתם לא מאמינים לי, אפילו בדקתי וקיום יחסי מין עם יותר מאדם אחד היא הפנטזיה המינית העיקרית והרצויה ביותר ע”פ סקר עולמי שבוצע  מטעם חברת Durex.   *** הדו”ח השנתי) ב- 2012 ומגלה
ש 21% מהנשאלים דיווחו שזו הפנטזיה המינית המועדפת עליהם שירצו לחוות(.
 
אז אם אתם מאלה שמעוניינים במימוש הפנטזיה כדאי שתיקחו בחשבון כמה נקודות לפני ביצוע:

כמו הצופים, “היה מוכן”
ואני לא מתכוונת ליציאה לחיק הטבע ולהצית מדורה מפוארת מ-2 זרדים. אני אומרת לכם דברו, דברו ודברו שוב, כשהכוונה היא “לדבר ולא לשכנע” וכמובן שלא להיכנס למצב של התקהלות במיטה לאחר לילה של הוללות כי אם לא תזכרו יום למחרת את החוויה או תצטערו  עליה , בשביל מה  להתחיל?

לו שלגיה הייתה פמיניסטית...

היה היתה פעם נערה (ממש ממש פעם...) שאהבה סיפורי אגדות ומעשייה והתענגה על הסוף הטוב

והמאושר

של הנסיכה שסבלה כל כך אך הייתה כה נאה וידעה את מקומה וגם לשתוק ולקבל את מר גורלה אבל הסוף טוב והכל טוב כי הנסיך הואיל בטובו להבין שהיא כל כך יפה ושהוא צריך אותה כפרס.
כן, כן, אותה נערה גדלה וגידלה בנים והיום יש לה אחיינית שכמוה אוהבת את הנסיכות האלה אהבה עיוורת, המהמה... אותה עלמה שאינה עוד נערה כבר לא ממש מזדהה עם הנסיכה, נהפוך הוא, הנסיכה מעוררת בה חלחלה!
ולמה זה קרה לה אתם שואלים?
כי הגברת הבינה שבעידן של היום להמשיך למלא בג'וקים את ראשי הילדות והנערות ולהרעיל אותם בהבנה שרק גבר יכול להציל אותה או כל שטות אחרת שמנסים להעביר בסיפורי האגדה הוא כל כך אבל... כל כך מוטעה שזה גורם לה ממש לכאב.

וכך קרא שהעלמה הסרקסטית הקדישה מזמנה לקרוא כמה וכמה מסיפורי הבדיה ולצפות בסרטי הנסיכות כי מה לעשות? ספרות כבר אינה האמנות היחידה בו ניתן להעביר לילדות עד כמה הן לא מספיק טובות והיו חייבים לעשות את זה על מרקעי ענק להמחשה יתרה...
וכך התעמקה העלמה כשהיא חורקת שיניים כמעט על כל פריים או דף  והבינה שהסיפורים הללו הם חלק מהדמיון הקולקטיבי של כל הבנות האלה בלי קשר לדת, גזע או מעמד חברתי שרוצות להיות נסיכות בכל מחיר מבלי לקחת בחשבון כי אנו חיים בתקופה אחרת.
כן כן,  היום יש לנשים קול, מעמד והבנה לא כמו לפני 300  שנה על אף ש"הפלא בפלא", עד היום ממשיכים לקרוא את אותם סיפורים ולראות את אותם סרטי אגדה, למרות שאני חייבת להודות כי בסרטי דיסני האחרונים כמו "פרוזן", "אמיצה" ו"מלפיסינט"  התחילו להראות טיפוס אחר של אישה, יותר אמיתית ועצמאית יותר גיבורה מאשר נסיכה, אם זאת לדעתי הנזק כבר נגרם ליתר דיוק משנת 1937 כש"שלגיה" יצא לאקרנים.

לכן החלטתי למצוא סוף אלטרנטיבי ולהשתעשע ברעיון של "לו נסיכות דיסני היו פמיניסטיות..." וכמכשפה טובה (כן, כן היום אני מעדיפה להימנות בצד הזה של המתרס מאשר עלמה במצוקה השווה לנסיכה) ולרקוח שיקוי שיהפוך את כל הנסיכות מסיפורי האגדות לנשים עצמאיות שאומרות כל מה שמרגישות בלי מורא וללא פחד!
והאמת שלא רק עשיתי את זה בשביל הכיף וכדי לדמיין איך יתנהגו הנסיכות היום, גם רציתי להראות שלצערי הסיפורים האלה עזרו לחזק בנו התנהגויות מסוימות שהאמנו שהן נכונות במשך עשרות שנים אך האמת שהם ממש אבל ממש לא חייבות להיות.